כל מה שרציתם לדעת ולא העזתם לשאול
מאת: יפה שיר רז
"המדע חד משמעי - מחקרים מוכיחים חד משמעית שהפלרת המים היא מפחיתה עששת ושהיא פרקטיקה בטוחה"
לא נכון!
המציאות:
3 ועדות בינ"ל (ועדת יורק, SCHER ו-NRC) וסקירה שיטתית של הקוקריין מ-2015 שבחנו את הראיות המחקריות אודות בטיחות ההפלרה ויעילותה בשני העשורים האחרונים, הסיקו שהן אינן ברורות, ושמרבית המחקרים בתחום פגומים בדרכים משמעותיות, המובילות להטיות הפוגעות קשות באיכות התוצאות, ולכן לא ניתן להגיע מהם למסקנות. ישנם מחקרים שמצביעים על יעילות מסוימת ואילו אחרים לא, ישנם מחקרים שלא מצאו סיכונים בריאותיים, ואילו אחרים הצביעו על סיכונים חמורים, כמו פגיעה בתפקוד בלוטת התריס, סרטן בלוטת התריס, סיכון מוגבר לסוכרת ובעיות התפתחותיות. "הממצאים מעלים חששות מיוחדים ביחס למהימנות ההפלרה הקהילתית כצעד בטוח לבריאות הציבור", כתבו החוקרים מוועדת ה-NRC האמריקנית – אחת משלוש הוועדות הבינ"ל. (McDonagh et al. 2000; Committee on Fluoride in Drinking Water 2006; SCHER, 2011; Iheozor-Ejiofor et al. 2015).
"ועדת יורק קבעה ששתיית מים מופלרים היא יעילה בהפחתת שכיחות העששת"
לא נכון!
המציאות:
"מאכזב לראות שאנשי משרד בריאות וממשל עדיין משתמשים במחקר שלנו כדי לקדם עמדות שאינן נתמכות במחקר", אמר פרופ' טרבור שלדון, בכיר בוועדת יורק וראש ביה"ס לרפואה באוניברסיטת יורק, בריאיון שערכתי איתו לפני שנתיים. "בעוד שייתכן שלהפלרה יש השפעה חיובית קטנה, הרי שהמחקרים שבוצעו היו בעלי איכות נמוכה מכדי להעריך באופן מהימן את גודל ההשפעה, והאם זו קיימת באוכלוסיות שבהן ישנה היענות טובה לצחצוח שיניים. בנוסף ישנה אי ודאות ביחס להשפעות השליליות של ההפלרה על הבריאות".
"קונצנזוס" - כל המומחים מסכימים שהפלרת המים מפחיתה עששת והיא בטוחה"
לא נכון!
המציאות:
ההפלרה מוגדרת בספרות המחקרית כ"אחת הפרקטיקות השנויות במחלוקת בבריאות הציבור" (Cheng, Chalmers, and Sheldon 2007; SCHER 2011).
"כל העולם מפליר"
לא נכון!
המציאות:
רק 5% מאוכלוסיית העולם שותה מים מופלרים מלאכותית. גרמניה, הולנד, פינלנד, שווייץ הפסיקו לפני שנים את ההפלרה (Cheng, Chalmers, and Sheldon 2007), וראו זה פלא - מצב שיני הילדים בהם טוב בהרבה מאשר בישראל ושיעור העששת נמוך פי 2 (ששון, 2014).
"במדינות שבהן נהוגה הפלרה שכיחות העששת נמוכה יותר"
לא נכון!
המציאות:
מנתוני ארגון הבריאות העולמי עולה שאין הבדל בשכיחות העששת בין המדינות המפלירות ללא מפלירות. "אף ששכיחות העששת משתנה בין מדינות שונות, הרמות בכל המקומות צנחו במידה ניכרת בשלושת העשורים האחרונים. מגמה זו התרחשה ללא קשר לריכוז הפלואוריד במים, והיא משקפת ככל הנראה את השימוש במשחות שיניים המכילות פלואוריד וגורמים אחרים, כולל היבטי תזונה" (Cheng, Chalmers, and Sheldon 2007).
במחקרים שנערכו בישראל ההפלרה הוכחה כמפחיתה עששת. לאחר הפלרה של 12 שנה נצפתה ירידה של 30% בשיעור העששת בקרב ילדים ומתבגרים.
לא נכון!
המציאות:
סקרים שנערכו לאורך השנים, ב-1990 וב-2002 לפני שהחלה ההפלרה, ובהמשך ב-2007 וב-2015, מצאו ששיעור העששת בקרב ילדי ישראל עומד באופן עקבי על 60% בערך. את הסקר האחרון משרד הבריאות מיהר כאמור לגנוז (ששון, 2014; Natapov, Sasson and Zusman, 2016).
"הפלרת המים מקטינה פערים סוציואקונומיים בבריאות השן"
לא נכון!
המציאות:
סקירת הקוקריין מ-2015 מצאה שאין די עדויות כדי לקבוע שתוכניות ההפלרה הנהוגות בחלק מהמדינות מפחיתות פערים בבריאות השיניים בין קבוצות סוציואקונומיות שונות.
"פלואוריד הוא יסוד טבעי"
לא נכון!
המציאות:
מה שמוחדר למי השתייה איננו היסוד פלואוריד, כי אם חומצה פלואורוסיליצית – תוצר לוואי של תעשיות הדשנים והפוספטים. בשל רעילותו לסביבה אוסרות אמנות בינ"ל, שגם ישראל חתומה עליהן, להשליך חומר זה לימים ולאוקיינוסים. מתוקף הליך הייצור הוא מכיל גם חומרים כימיים רעילים אחרים, כגון ארסן, עופרת ובורון, שעלולים כשלעצמם לגרום לנזקים בריאותיים שונים.
"ניתן להשתמש במים מופלרים להכנת פורמולות מזון לתינוקות"
לא נכון!
המציאות:
שימוש במים מופלרים אצל תינוקות הניזונים רק או בעיקר מפורמולות יביא לצריכה העולה בהרבה על הכמות שהוגדרה ע"י ועדת ה-NRC כבטוחה מבחינת סיכונים לבלוטת התריס ולנזקים הורמונליים אחרים (Committee on Fluoride in Drinking Water 2006).